בזק חברה ישראלית לתקשורת בע"מ נ' מלמד

החלטה

בפניי התנגדות לביצוע תביעה על סכום קצוב (תביעה ע"ס 463 ₪) בתיק הוצל"פ 0106902101.

ביום 23.2.10 הגיש המשיב את ההתנגדות שבנדון, ותמך אותה בתצהירו מיום 18.2.10.

יצוין, כי ההתנגדות הוגשה במועד ולפיכך ההליכים בתיק ההוצל"פ מעוכבים.

ביום 7.4.10 נעתרתי לבקשת המתנגד לדחיית שעת הדיון ל- 10.30, נוכח הגעתו לביהמ"ש בת"א מצפון הארץ.

ביום 5.5.10 דחיתי בקשת המתנגד להעברת הדיון בהתנגדות לביהמ"ש בעכו, מנימוקי החלטתי שם.

ביום 16.5.10 דחיתי בקשת המתנגד לעיון חוזר בהחלטתי הנ"ל מיום 5.5.10, וכן דחיתי באותה החלטתה בקשתו המשנית של של המתנגד לביטול הדיון שנקבע בפניי ביום 26.5.10 בשעה 10.30 כדי לאפשר למתנגד לערער על החלטתי.

ביום 26.5.10 נערך בפניי דיון, שבמהלכו נחקר המתנגד על תצהירו ושבסופו סיכמו הצדדים טענותיהם בעל-פה.

לאחר שעיינתי בכל מסמכי וטענות הצדדים, לרבות ממצאי חקירת המתנגד בדיון בפניי, אני מחליט כך:

קיים טעם לפגם בכך שהמתנגד הסתיר בהתנגדותו את פסה"ד שניתן ביום 13.12.09 (מוצג "א" בדין בפניי) במסגרת התביעה אותה הגיש המתנגד נגד המשיבה. המתנגד מזכיר הליך משפטי קשור זה בסעיף 9 לתצהירו, אך לא מציין באף מקום בתצהיר כיצד הסתיים ההליך, כאשר לתצהיר מוצא המתנגד לצרף רק את פרוטוקול הדיון ביום 15.6.09 בתביעה הקשורה הנ"ל, אך את פסה"ד הסתיר. בדיון בפניי נשאל על כך המתנגד ותירץ זאת בכך שביקש מחבר שלו לצרף את פסה"ד ואינו יודע מדוע החבר לא עשה זאת. אין לקבל הסבר זה. ראשית, לא מדובר בחבר משפטן (על כל פנים לא נטען שהוא משפטן הרשאי לייצג את המתנגד בהליך); ושנית, וזה העיקר, המתנגד בחר לנסח את תצהירו כך שפסה"ד עצמו לא נזכר בו ולא מצורף עליו, וזו אחריותו. פסה"ד הנ"ל הינו רלוונטי, מאחר שיש בו קביעות רלוונטיות לפיהן על המתנגד היה לשלם למשיבה זה מכבר (ולבטח עוד בטרם הגשת התביעה שבנדון לביצוע) את סכום החוב בו מודה המתנגד (95 ₪) למשיבה, גם אם לא קיבל בפועל מידיה את החשבון המתוקן, הכל כמפורט בפסה"ד.

מעבר לכך יש לומר, כי שני הצדדים גם יחד לא הציגו תמונת מצב ברורה של הדברים: המשיבה – בכך שהגישה כתב תביעה סטנדרטי שלא מפרט באופן מלא וברור את מקור החוב נשוא התביעה, את רכיביו ואת מועד התהוותו; והמתנגד – בכך שמוסר פרטי עובדות שאינם מתגבשים לכדי גרסה ברורה ומפורשת, מה גם שחלק מהדברים הוכרעו כבר כאמור בפסה"ד, שהוסתר כאמור ע"י המתנגד בתצהירו.

מה שברור הוא, כי המתנגד מודה בפה מלא בכך שיש לו חוב של 95 ₪ למשיבה וכי המתנגד לא פרע חוב זה בטרם פתיחת תיק ההוצל"פ ועד היום, למרות שפסה"ד חייב אותו, למעשה, לשלמו ולמרות שחובת תום הלב וההתנהלות הסבירה חייבה אותו לעשות כן.

אשר על כך:

אני מקבל חלקית את ההתנגדות על סך של 368 ₪ (סכום התביעה של 463 ₪ בניכוי 95 ₪ הנ"ל).

אני מחייב את המתנגד בהוצאות הליך זה בסך של 109 ₪ (סכום האגרה ששילמה המשיבה לפתיחת תיק ההוצל"פ) וכן שכ"ט עו"ד הליך זה בסך של 485 ₪ (סכום שכ"ט עו"ד א' שנפסק אוטומטית בתיק ההוצל"פ עם פתיחתו), כאשר סכומים אלו יישולמו ע"י החייב כבר היום וללא קשר לתוצאות התביעה שתתברר.

המשיבה רשאית אפוא להמשיך את הליכי הגביה בהוצל"פ על הסך הנ"ל של 95 ₪ בלבד (ע"ח קרן החוב בתיק ההוצל"פ) וכן לגביית מלוא ההוצאות ושכ"ט עו"ד הרשומים כיום בתיק ההוצל"פ.

ביהמ"ש יידרש אפוא בהמשך להכרעה בשאלה האם על המתנגד לשלם למשיבה גם את הסך הנוסף הנ"ל של 368 ₪, מעבר לסך הנ"ל של 95 ₪ (מתוך סכום התביעה).

משיקולי יעילות, ניתנת בזאת למשיבה אפשרות לוותר על גביית יתרת קרן החוב הנ"ל (368 ₪), תוך גביית הסכומים שבהחלטתי הנ"ל בלבד בתיק ההוצל"פ, כאשר אפשרות זו מוגבלת בזמן של 15 יום מהיום.

ב"כ המשיבה מתבקש אפוא להודיע בתוך 15 יום מהיום אם המשיבה מעוניינת במימוש אפשרות זו, שאז תתקבל ההתנגדות ותידחה התביעה לגבי הסך הנ"ל של 368 ₪ (ללא עשיית צו להוצאות), ובהתאם לתוכן הודעתו תינתן החלטת המשך.

המזכירות תעביר אליי התיק בתזכורת פנימית בעוד 20 יום.